מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו

ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

כאשר משה יוצא לראשונה מארמון פרעה, לראות במה יוכל לעזור לאחיו הנאנקים תחת עול העבדות, הוא רואה לנגד עיניו שתי תקריות מצערות. הגאון רבי אליהו מאדאר זצ”ל (רבו של מושב איתן) בספרו “באר מים חיים” מאיר את אותן היתקלויות מזוית ראיה מיוחדת:

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

וירא בלק וגו’ את כל אשר עשה ישראל

מצוות התורה, בנוסף לחכמה העצומה הטמונה בהן, הן גם מלאות בסודות נשגבים המאירים בכל העולמות, ושורשיהן מגיעים עד למקומות העליונים ביותר. לפיכך, אין להתייחס לדיני התורה רק בראיה שכלית שמתקבלת על לב האדם, אלא יש לעשות את הדברים כפי ציווי ה’ גם אם ההגיון אינו מבין אותם.

ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם

למרות הזכויות הרבות, ללא מפתח התפלה, לא ניתן לזכות בכל הטובות

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

"והארץ היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלוקים יהי אור" אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ [הקב"ה], כיון דכתיב "וירא אלוקים את האור כי טוב", הוי [אומר] במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. (בראשית רבה ב, ה)

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

ארץ ישראל מכונה בתורה בכינוי הציורי “ארץ זבת

  במסכת כריתות (ה' ע”ב) מבואר כי מלבד

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

ימות הגשמים בעיצומם ואיתם עמם שאלות שונות והבטים הלכתיים על מכלול של דברים המגיעים יחד עם הגשם.

אמנם אין איש המצפה ומייחל לראייתה אך עם זאת כאשר היא נראית בענן צצות להם שאלות שונות על ההתנהגות ההלכתית כלפיה.

ממתי הגיעה הקשת לעולמנו? מה מברכים עליה? מה הדין בקשת שאיננה בענן? כיצד מברכים אם אסור להסתכל? ברכה על חצי קשת? ואיך מצא רבי כלפון משה הכהן גם בקשת דבר טוב? והיתה לאות ברית.

בספרו “נפש חיה”, מסביר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל